צור קשר

השראה

הסיפור האישי שלי

החיים סוחפים אותנו למקומות הכי לא צפויים שאפשר, את זה למדתי על בשרי.
ההודים קוראים לזה "לילה", כלומר "הגורל", האופן שבו מתפתלת דרך חייך.

את אחד מימי הולדתי האחרונים החלטתי מתוך דחף פנימי עמוק לחגוג בהודו עם תרמיל על הגב.
הצטרפתי, בעקבות מודעה בעיתון, לקבוצת נשים אשר ערכה מסע חיצוני אל מקורות הגנגס, ומסע פנימי אל מקורות הנפש.

בעיירה נידחת בשם קולו, באשראם יפיפה בשם I.M.I. עברתי חוויה מיסטית כמעט, כאשר ההודים שרו לי שיר בעברית.
הרגשתי שהיקום חוגג לי יום הולדת וקיבלתי את התשובה למה בער לי להגיע להודו. מדוע הרגשתי באינטואיציה שאני חייבת לעצמי את המסע הזה.
שם גם פגשתי אישה שהחזיקה קלפים של צבע. היא לא הכירה אותי, לא ידעה שאני מציירת – ואני לא הכרתי אותה.
בבודהיזם הפרחים והצבעים הם המתנות של העולם, וזו המתנה שהיקום סידר לי ליום ההולדת.
כך התוודעתי אל קלפי ראי הנפש והשימוש בצבע כשפת סתרים של הנפש.

לפעמים צריך לנסוע רחוק כדי להגיע קרוב, למה שחבוי בנפש פנימה – ממש מתחת לפנס.